22בן פורת בן חן והוא לשון ארמי אפרין נמטייה לרבי שמעון. ופרש"י אפרין חן שלנו והרמב"ן ז"ל טען ואמר ורחוק הוא מאד לסמכו אל הלשון ההוא שלשונות כאלה בגמרא יוני או פרסי ושאר לשונות אין להם חברה בלשון הקד' ועוד כי לפי הנמצא ממנו אינו רק לשון ברכה ושבח והנו"ן בו שרש שכן בב"ר ויברכו את רבקה דווין ושפופין ולא היו מפרנין אלא בפה ודומה לו שהוא ממה שאמרו פורנ' ליתמי שפי' השבח שהשביחו הוא ליתומים עכ"ד: ונראה לי שאי' מכל אלה טענה על דברי הרב כי מה שאמר שלשונות כאלה בגמרא יוני או פרסי ושאר לשונות אין להם חברה בלשון הקד' לא ידעתי מה הפרש יש בין שילקחו הלשונות הנכריות מלשונות בעצמם או שילקחו משמוש הגמרא בהם אדרבה יותר מקובל הוא שילקחו משמוש הגמרא בהם ממה שילקחו מלשונם בעצמם ואח' שמצאנו שנלקחו הלשונות הנכריות מתורתנו הקדושה מתוך לשונם בעצמם בכמה מקומות כמו גבי אותו ואתהן ואת אחת מהן בלשון יוני ה"ן אחת וגבי טטפת אמרו טט בכתפי שתי' פת באפריקי שתים וכאלה רבות כ"ש כשהגמרא שמש בהן שהוא קרוב מאד ללשוננו וכבר הארכתי בזה בפרשת מקץ בפסוק בי אדני ע"ש. ומה שאמר שהנמצא ממנו אינו אלא לשון ברכה ושבח לא לשון חן והביא ראיה מב"ר שאמרו לא היו מפרנין ומפורנא דיתמי זהו אם הנו"ן של אפרין נו"ן השם כמו מפרנין ופורנא אבל אם הוא כנוי למדברים בעדם כמו שנראה מפרש"י שפיר' חן שלנו סרה הטענה אבל מה שיש לטעון על זה לפי דעתי הוא מהאל"ף של אפרין שנרא' שהוא יסודי ופורת אין בו אל"ף ואפרין לחוד ופורת לחוד:23במקום שתוכל לראותו משם. כי שור מורה על הראיה כמו אשורנו ולא קרוב ופי' על מקום שתוכל לראותו כי לא יתכן לפרשו שם מקום כי לא נקרא שור מקום בשום מקום ולא מענין חומה כי תרגום שור דחומה מאן דכר שמיה:24בן פורת תי"ו שבו הוא תקון הלשון. לא תי"ו הנקבה כי על הזכר הוא מדבר:25שור כמו לשור. מקור פי' לראות מגזרת אשורנו והמקור לעולם הוא בתוספת אחת מאותיות בכל"ם:26עלי שור בשביל לשור. כי פי' עלי בשביל ופי' שור לשור פי' המקרא תחלה ואח"כ שב לפרש דקדוק המלות:
